חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק רע"א 11663-03-12

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
11663-03-12
20.6.2012
בפני :
א' קיסרי

- נגד -
:
1. דוד זכרי
2. מסעדת האיילה בע"מ

:
יונתן דדון
החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת א' הוך-טל) מיום 9.2.12 בת"א 3582-08-10 שבה נדחתה בקשת המבקשים לתקן את כתב הגנתם (" ההחלטה") .

עיינתי בבקשה ובתשובה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי  לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור עצמו, לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה.

ההליך המתנהל בת"א 3582-08-10 הוא תובענה כספית שהגיש המשיב כנגד המבקש 1 (" המבקש") לתשלום סכום כסף המגיע לו, לטענתו, מכוח חוזה ביניהם. המבקש הגיש בקשה לאחד את התובענה בת"א 3582-08-10 עם ההליך המתנהל בת"א 37675-11-11 בבית משפט השלום בחיפה שהוא תובענה שהוגשה נגד המשיב לפיצוי על נזקים אשר המבקש טוען שהמשיב גרם לו כתוצאה מהפרת התחייבות ומרשלנות בייצוג משפטי שנתן לו (" ההליך האחר"). הבקשה לאחד את הדיון בתובענות נדחתה ובקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה גם היא, ואז הוגשה הבקשה לתיקון כתב ההגנה בת"א 3582-08-10 ובית המשפט קמא דחה את הבקשה.

הנימוק העיקרי לדחיית בקשת התיקון היה שתוצאת  התיקון המבוקש הינה הרחבת טענות ההגנה של המבקשים כנגד תביעת המשיב נגדם באופן שיריעת המחלוקת תתפרש גם על הסכסוך הנזיקי המתברר בהליך האחר ומשמעות הדבר היא "עקיפה" של ההחלטה שלא לאחד את הדיון בשתי התובענות. בית המשפט קמא ציין גם כי זכויות המבקשים לא תיפגענה משום שממילא הן מתבררות בהליך האחר.

המבקשים טוענים כי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (" התקנות") מורה שבית המשפט רשאי להתיר תיקון של כתבי טענות בכל עת על מנת שהוא יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בבעלי הדין.

עיקר טענת המשיב היא שבקשת התיקון הוגשה בשיהוי ניכר, שהיא תביא לעיכוב בבירור תובענה שהוגשה עוד בשנת 2010 וכי כפי שקבע בית המשפט קמא, דחיית בקשת התיקון אינה גורמת נזק למבקשים שכן תרופתם יכולה להימצא להם בתביעה שהגישו בהליך האחר.

דעתי היא שהדין עם המבקשים וכי לא היה מקום לדחות את בקשת התיקון.

בקשר לתקנה 92 נאמר כי " סוגית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי הטענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם, וכך לייעל את ההליך המשפטי"  (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' תשיעית, 148).

המבקשים טוענים, ולא מצאתי בתשובת המשיב כפירה של ממש בכך, שטענותיהם בהליך האחר קשורות קשר ענייני לטענותיהם כנגד תביעתו של המשיב בבית המשפט קמא. מכאן, שהעובדה שמשמעות התיקון המבוקש בכתב ההגנה היא עקיפה של ההחלטה הדוחה את בקשתם של המבקשים לאחד את הדיונים איננה, לדעתי, נימוק מספיק כדי להצדיק את דחיית בקשתם לתקן את כתב ההגנה והיה מקום לאפשר להם לעשות כן.

אכן, לעיתים ניתן לדחות בקשת תיקון כתב טענות כאשר זו מוגשת באיחור של ממש, שיש בו כדי לפגוע בבעל הדין האחר, אולם מן ההחלטה ניתן להסיק שלא זה היה השיקול שהביא לדחיית בקשתם של המבקשים. מן העבר האחר, הנימוק ששימש את בית המשפט קמא, היינו שזכויות המבקשים לא תקופחנה מפני שהם יוכלו להביא את דברם בגדר ההליך האחר, אינו נראה לי מספיק כדי לדחות את הבקשה מפני שככל שיש בטענות שהמבקשים מעוניינים להעלותן בכדי לשמש להם הגנה כנגד תביעת המשיב כי אז לא ניתן להבין מדוע יש למנוע מהם לעשות כן, במיוחד נוכח הגישה הליברלית הנוהגת ביחס לתיקון כתבי טענות, כפי שציינתי לעיל.

אוסיף עוד כי מתן רשות לערער על החלטת ביניים מעין זו שבפנינו, מוסדר בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, המורה והרשות תינתן ".... אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול  להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה." מבחן זה תואר בפסיקת בית המשפט כמבחן מידת הפגיעה בבעל דין ועוצמת הצורך להתערב כדי למנוע אותה (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (טרם פורסם 25.6.07) וגם רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר א' רוזנר (טרם פורסם, 22.5.11)) .  אם מניחים שיש ממש בטענת המבקשים בדבר קיומו של קשר ענייני בין הנטען בהליך האחר לבין המחלוקת בפני בית המשפט קמא דומה כי אין מנוס מן המסקנה שראוי היה להתיר למבקשים את תיקון ההגנה כנעתר.

בשולי הדברים אוסיף כי עיינתי בהחלטת כב' השופטת ש' וסרקרוג  בבר"ע 33664-12-11 ולא מצאתי בה תמיכה לטענות המשיב. מן ההחלטה עולה כי היא סברה אמנם שאין מקום להתערב בהחלטה לדחות את הבקשה לאחד את הדיון עם ההליך האחר, אולם אין בהנמקתה דבר השולל את האפשרות שכתב ההגנה יתוקן כפי שהתבקש על ידי המבקשים.  

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת ואני מחליט לדון בה כבערעור עצמו, לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה.

המשיב ישלם למבקשים שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5,000 ש"ח.

הפיקדון יוחזר למבקשים.

ניתנה היום,  ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>